"פה אני עומד ניצב ליד האבן, כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים ערב אט יורד, רוח ים נושבת, אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר- באב אל ואד" – שירו של המשורר חיים גורי. בית מחסיר – 10 דברים שרציתם לדעת על המושב הדתי, בואכה ירושלים "בית מאיר".

א.  "בית מחסיר" היה כפר ערבי בהרי ירושלים, 2.5 ק"מ מזרחית לבאב אל ואד (שער בגיא דהיום). במלחמת השחרור היה הכפר מעוז לכנופיות הערביות שמנעו את המעבר לירושלים.

ב.  המשימה על כיבוש בית מחסיר הוטלה על חטיבת הראל של הפלמ"ח בפיקודו של יצחק רבין. ב-8 במאי יצאו חיילי הגדוד הרביעי לכיבוש הכפר ועקב ערפל כבד מאד לא הגיעו אל היעד. בלילה שאחריו חזר הסיפור של הערפל וההתקפה נדחתה. בלילה השלישי, הפעם בפיקודו של עוזי נרקיס, הגיע הכח עם שחר (1במאי) לפאתי הכפר ונתקלו באש כבדה מתוך הכפר. מטוס שהוזעק לעזרה, התרסק בפסגת דיר עמר (היום אתר ההנצחה של חיל האוויר בהר איתנים). בלילה שאחריו, בעזרת מרגמת ה"דווידקה" כבש הכח את "משלט המסרק" השולט על הכפר הערבי ובעלות השחר נכבש בית מחסיר, תושביו ברחו והבתים פוצצו. כיבוש בית מחסיר אפשר אח"כ לפרוץ את "דרך בורמה" ולהביא אספקה ותחמושת לירושלים הנצורה.

ג.  בשנת 1950 הטילו המוסדות המיישבים של מדינת ישראל על תנועת "הפועל המזרחי" להקים יישוב חקלאי-דתי, על אדמות בית מחסיר. ההחלטה הייתה להקים במקום מושב. בכ"ו באדר תש"י (השבוע לפני 65 שנים) עלו ראשוני המתיישבים, על פסגת ההר הצמודה לשמורת המסרק, בגובה של 576 מ' מעל פני הים, להקים יישוב שומר מצוות שיתפרנס מחקלאות המתאימה לאזור הרי ירושלים.

ד.  היישוב השתייך לתנועת המושבים של הפועל המזרחי ומוניציפלית היה חלק מהמועצה האזורית "מטה יהודה".

ה.  ההחלטה הייתה לקרוא ליישוב החדש "בית מאיר" על שמו של הרב מאיר בר אילן זצ"ל, ממנהיגיה החשובים של הציונות הדתית ונשיא תנועת "המזרחי".

ו.  מייסדי המושב היו עולים חדשים, שומרי מצוות, שרובם עלו ארצה מהונגריה ומרומניה. מושב "בית מאיר" היה בין הראשונים שהתיישבו באזור פרוזדור ירושלים.

ז.  בתחילת דרכו התבסס המושב בעיקר על ענף הלול, המתאים לחקלאות באזור הררי. לימים קיבלו המתיישבים שטח אדמה של כ-300 דונם בעקבות התפרקותו של קיבוץ "נווה אילן". הכוונה הייתה לחזק את מושב בית מאיר בנטיעת מטעי פרי. 10 שנים אחרי היווסד המושב החלו החברים לתכנן להקים במקום בית הבראה, ורק אחרי שבע שנים נוספות נורתה אבן הפינה ל"רמות שפירא".

ח.  בית מאיר חדל במשך השנים להיות מושב והפך למעשה ליישוב קהילתי. ביישוב למעלה מ150 משפחות, חלקם הקטן עדיין עוסק בחקלאות ורוב החברים בעלי מקצועות חופשיים העובדים ביישוב או מחוצה לו. לבית מאיר רב מקומי, הרב יוחנן פריד שליט"א, איש חינוך שניהל אגפים חשובים במשרד החינוך ובנוסף להנהגתו הרוחנית של היישוב הינו יו"ר ועומד בראש מוסדות בית הרב קוק.

ט.  "רמות שפירא" הפכה למעצמה קטנה ומהווה מרכז פעילותי בבית מאיר. "רמת שפירא" הינה בית הארחה מחד, ומרכז חינוכי גדול הנקרא ע"ש מנהיגה של תנועת הפועל המזרחי והמזרחי, שהיה שנים רבות חבר כנסת ושר בממשלות ישראל, ר' משה חיים שפירא ז"ל. ב"רמות שפירא" חדרי אירוח, חדר אוכל גדול, כיתות לימוד, אולמי הרצאות המהווים מרכז חינוכי לציבור שומרי המצוות. במקום פועל בית ספר שדה "שער הגיא" המתרכז בהובלת טיולים באזור הרי ירושלים, בדגש על היסטוריה יהודית, מורשת קרב, טבע וסביבה וכמובן זהות יהודית. המקום כולל את "המדרשה ליהדות וחברה ציונית" וכן את "מכון ליברמן"- להכנה לחיי משפחה ולזוגיות.

י.   הפעילות התורנית ביישוב, מגוונת ורחבת היקף. בבית מאיר ממוקמות 4 ישיבות. ישיבת "אור ירושלים" המיועדת ללימוד של שנתיים לאברכים מחו"ל. הישיבה השנייה הינה "כולל הרי יהודה". השלישית "כולל הרב אדלר" וכן הישיבה הקטנה "ישיבת פסגת יצחק". רבים הבאים לבית מאיר בשלבם אפשרויות לשבות "שבת כהלכתה" וכמובן ימי מועד ובימי החול שבחופשתם לטייל לשמורת המסרק הצמודה ליישוב או לסייר בנתיב של פורצי הדרך לירושלים ב"דרך בורמה". כשהיישוב חוגג השבוע 65 שנים להיווסדו נאחל לתושביו שנים רבות של שגשוג והעמקת הפעילות התורנית.